תחילת בית הספר


אמא את כל כך הרבה פעמים אומרת לי “למה אתה תמיד עושה בלגן”, “מדוע אתה אף פעם לא מתחשב באחותך ומוותר? “כמה פעמים צריך להסביר לך כדי שתבין?” אני יודע שאת אומרת את הדברים הללו מתוך עייפות גדולה וחוסר סבלנות. זה לא מכוון אותי טוב להתנהגות טובה, אלא יש בכך ביקורת  הרסנית ותורם להערכה עצמית לא טובה. כשאני מתנהג בצורה לא רצויה הקפידו לתקן את התנהגותי, ולא את אופיי. תנו לי הכוונה ספציפית ולא כללית. למשל אמרו לי: “אחיך חלק איתך מקודם את המכונית שלו, ולכן כעת אני מצפה שתיתני לו לשחק ברובוט החדש שלך”  זה יעזור לי להבין מה מצופה ממני ולבנות הערכה עצמית חיובית.

בואי נשחק במשחק המילים. למשל ניקח את האות “א”, ונגיד המון מילים שמתחילות ב א: אבא, אמא, ארון, וכו’. אחר כך ניקח את האות “ב” ונאמר: בית, בלון, בריכה ועוד. נוכל כל יום לשחק במשחק עם אות אחרת, ואחר כך גם לצייר את המילים שאמרנו!. זה ירחיב את אוצר המילים שלי, יעזור לי להקשיב לצליל של האותיות, ויכין אותי בהנאה לקריאה וכתיבה.

כשעשית ספונז’ה, רצתי, השתוללתי ונתקלתי בדלי המים. כל המים נשפכו. אמרת לי בקול תקיף, שאת כועסת ושעלי לעזור לך לנקות.  בכך, שלא צעקת, הראית לי כיצד ניתן לשלוט ברגשות,גם אם כועסים. כך, אלמד מכם ואנסה לשלוט בעצמי גם, כשאני כועס.

אתמול חזרתי מבית הספר, ורציתי לשחק בחדר ולדבר ולדבר. שיעורים לא רציתי לעשות, ואת קראת לזה בעיות. אמרת שאת מאוד מאוכזבת ממני, ושהדס אחותי אף פעם לא דחתה את השיעורים ולא עשתה צרות. נעלבתי כל כך שגם אחרי המשחק והדיבור, כבר לא רציתי להכין שום שיעור. אם לא תשווי בינינו ותאפשרי לי מנוחה כראוי, אוכל אחרי שאתפרק קצת לחזור ולהכין שיעורים ולהיות הילד הטוב שאת רוצה.

כשאני מספר על פחדים שיש לי, אני צריך שתתני לי תחושה שאת מבינה אותי ומגנה עליי, אולי את יכולה לספר לי סיפור שקשור לפחד שלי. זה יכול לסייע לי למצוא דרכים להתמודד עם פחדי.

אבא קנה אייפד חדש. הוא חזר הביתה צוהל ונרגש. הוא הראה והסביר לי את נפלאות המכשיר, וביחד שיחקנו משחק מאוד מסעיר. מאז כל דקה פנויה אני מבקש ממך שתיתני לי לשחק, ואל החברים שמשחקים בחוץ אני פחות מתייחס. אמא בגילי חשוב מאוד שארוץ ואתרוצץ בחוץ ואעשה פעילות גופנית. הישיבה הממושכת מול מחשקי מחשב לא מועילה לי. הקציבי זמן מוגבל מראש למשחקי מחשב ועודדי אותי לצאת לשחק בחוץ.

כשאתם קוראים ביחד ספר, עצרי אחרי מילה קשה ובררי עם ילדך איך הוא מבין אותה. חשבו ביחד מה משמעות המילה ואיך אפשר לנסות לנחש את משמעותה לפי ההקשר, גם אם לא מכירים אותה. זה יעזור לילדך להרחיב את אוצר מילותיו, ואת היכולת להבין מתוך הקשר. יכולות אלה חשובות לרכישת הקריאה.

אמא כשאת לוקחת אותי לשחק אצל חבר או יורדת איתי לפארק, זה יהיה נהדר אם תצפי בי ממרחק ותראי כיצד אני נוהג עם חברי למשחק. אחר כך נוכל לדבר על דברים שהתרחשו בזמן משחק, ותוכלי ללמד אותי איך להיות חבר טוב.

אמא, לפעמים את נוהגת ממש כמו גשש בלש. מתרחשות בבית כל מיני תקריות ומיד את יוצאת לחשוף את הסודות.  “מי קישקש על הקיר” מי  את המכוניות לקופסא לא החזיר? אני ואחי תמיד מכחישים ואת ממש יורדת מהפסים. אמא הנה נקודה למחשבה: האם המטרה היא מציאת אשמים, או פתרון הבעיה?  אולי במקום לשאול “מי” תוכלי לשאול “איך זה קרה”? ותציעי שנסדר את הבלגן. זה יעודד אותנו למצוא פתרונות, במקום לברוח מאחריות.

כללים ברורים בכל בית ושגרה קבועה חשובים מאד להתפתחות ילדך. כך לדוגמא, שעת שינה קבועה וכללים לגבי כמה ממתקים מותר בכל שבוע ומתי. אם זאת בחרי כמה כללים שאותם אפשר מידי פעם קצת “להגמיש”. כך, אולי ביום שישי אפשר ללכת לישון קצת יותר מאוחר או בשבת לאכול קודם ממתק ורק אחרי זה את ארוחת הערב? שמירה על הכללים בשגרה לצד אפשרות להגמיש כמה מהם בארועים מיוחדים עוזרת לילדך ללמוד על חשיבותה של הגמישות.

ילדך לומד מכם ההורים כיצד לשתף פעולה ולקבל החלטות ביחד. ישנן משפחות בהם עורכים “ישיבה משפחתית” ובה דנים בהחלטות שבהן ניתן לשתף את הילדים, כגון, לאלו חוגים להרשם, או בחירה של מקום לטייל בו בסוף השבוע הקרב. כל אחד בתורו יוכל להציע רעיון, ותוכלו להתלבט ביחד מה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. תהיה לכל אחד הזדמנות לשכנע מדוע הרעיון שלו הוא הטוב ביותר. יתכן ומישהו יצטרך לוותר ובפעם הבאה אולי הרעיון שלו ייבחר.

ילדך מגלה כעת יותר עניין בבדיחות, בחרוזים וסיפורים מצחיקים. חשבי רגע מה מצחיק את ילדך? האם הוא אוהב דמות מצויירת מסויימת, או מתחבר במיוחד לבן משפחה או חבר שמצחיקים אותו? לחוש ההומור תפקיד חשוב בבריאותנו הנפשית בהיותו כלי שיכול לעזור בהפגת מצבי לחץ. באמצעות ההומור אנו יכולים להרחיק במעט את עצמנו מחוויות לא נעימות ולראותן באור אחר ופחות מלחיץ. היכולת הזו לתפוס פרקספקטיבה שונה על המצב מקרבת אותנו למציאת פתרון ותורמת לשלוותנו. אז מה לדעתך מצחיק את ילדך? האם תוכלו לחשוב היום בצורה מצחיקה? תוכלו אולי להמציא סוף אחר ומשוגע לסיפור מוכר או לבקש מקרובי משפחה לספר סיפורים מצחיקים שקרו להם בעבר? מה יצחיק אתכם היום?

לכבוד יום הולדתי אמא אפתה עוגה. עוגה עגולה ושחומה, עם קישוטי קצפת וסוכריות מלמעלה. העוגה עמדה על השיש וחיכתה שיבואו סבא, וסבתא, והדוד, והדודה. בינתיים הורתה לי אמא להתאפק. האם גם ליקוק קטן של סוכריה זה חלק מהעסק? התאפקתי! לא ליקקתי! אמא הגיעה והייתה ממש גאה. היא סיפרה לאורחים שהתאפקתי, ואני הייתי מאושר נורא. ביטחון העצמי של ילדך נבנה כאשר הוא מצליח להתגבר על דחפים. הבהירי לו איזה התנהגות מצופה ממנו, וזה יקל עליו להתגבר.

כל צהריים יש טקס קבוע. נגמרה התוכנית שאני אוהב, ואני מתחיל להיות לא רגוע. משעמם לי אני צועק בקול גדול, ומצפה מאמא שתמצא פתרון! אמא, את בעיית השעמום ניתן לפתור בקלות, ועל הדרך גם ללמד אותי קצת על לקיחת אחריות. השתדלי שיהיה לי סדר יום קבוע, כך אדע מה מצפה לי ואהיה יותר רגוע. עוד רעיון נהדר הוא להכין ארגז הפתעות, שיכיל דברים שאני אוהב, ושאיתם ניתן לעשות ניסים ונפלאות. אולי בתוך סדר היום, לארגז הפתעות יהיה זמן ומקום. ואז בכל פעם, כשהתכנית תיגמר עודדי אותי לשחק משחק עצמאי ואחר. זה ילמדני  להיות עצמאי ובנוסףאותי ירגיע אותי.

לפעמים כשאנחנו קוראים שיר בחרוזים, מתחשק לי גם לחרוז. אני מאוד אוהב להגיד מילים כמו זריקה, נשיקה, ואחר כך גם קקה. אני יודע שאת לא כל כך אוהבת את המילה האחרונה, אבל היא מצחיקה אותי, ועוזרת לי להשתחרר. אחר כך את תוכלי להמשיך עם מילים וחריזות בלי גסויות כמו מספריים, מכנסיים, ונעליים. אני אלמד ממך לחשוב בראש ולא להגיד. הילד לומד דרך התבוננות בהתנהגות ההורה איך לעכב תגובה לא רצויה.

תוכלו למצוא עוד טיפים וצ’אט להורים לתינוקות, ילדים ותחילת בית הספר באפליקציית בייביבאז